<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פרשת בחקותי</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ואסור לו לאדם שידור נדר. ומי שנדר ואסר דבר על עצמו או נדר שיעשה כך וכך חוטא הוא. ואם עבר ונדר חייב לקיימו. ומניין שאסור דכתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא (דברים כ"ג). הא אם לא חדלת יש חטא. וכתיב טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת ה') ודבר זה שאנו אומרים [שאינו] מצוה ואינו חייב בו. אבל אם נדר ונשבע לקיים את המצוה דבר שמחויב בו מותר. שכך א"ר גידל מניין שנשבעין לקיים את המצוה. שנאמר נשבעתי ואקימה (תהלים קי"ט). והקשו חכמים כיון שמושבע עליו מהר סיני נעשה מוציא שם שמים לבטלה. ותירצו חכמים לזרז את עצמו מותר.
טוב שלא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת ה') ר"מ אומר טוב משניהם הנודר ומשלם. וראיה לר"מ נדרו ושלמו לה' אלהיכם (תהלים ע"ו). רי"א טוב משניהם מי שאינו נודר כל עיקר. אלא מביא כבשתו לעזרה [ומקדישה] ושחטה שנאמר וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא (דברים כ"ג) הא אם לא תחדל הוה בך חטא. אמר ר' הונא מעשה בחסיד אחד שנדר ולא שילם ופירש בים הגדול וטבעה ספינתו בים. אר"ש בר נחמני הנודר ומשהא את נדרו סוף בא לידי ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע. ממי את למד מיעקב אבינו שנדר ושהה את נדרו ובא לידי ע"ז שנאמר ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם וגו' (בראשית ל"ה). ולגלוי עריות מנין שנאמר ותצא דינה בת לאה וגו' וירא אותה שכם בן חמור (שם ל"ד) שפירה בדברים. וישכב אותה כדרך כל הארץ. ויענה. במשכב זכר. ולשפיכת דמים מנין שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים (שם) ולשון הרע מנין וישמע את דברי בני לבן לאמר וגו' (שם ל"א) וחכ"א אף קובר את אשתו שנאמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל (שם מ"ח) ר' שמואל בר יצחק אמר אף גורם לעצמו מיתה שנאמר כי דרש ידרשנו מעמך (דברים כ"ג) ממך נפרעין ולא מממונך.
